מילי והסנאית

תחילת שנה היא הזדמנות נהדרת להכניס לחיים איזון ורוגע בדרך יצירתית, כזו שתפיקו ממנה הנאה ובהירות. לפני שנתחיל, כמה מילים על מהו יומן ויזואלי ואיך

בחודש שעבר השתתפתי בפרויקט תיעודי מרתק בשם 'להשאיר חותם' בעיריית הרצליה. הפרויקט תיעד תושבים שסיפור חייהם מהווה תרומה משמעותית לרווחתם של אחרים. במסגרת הפרויקט זכיתי

היום משפחתי מציינת 33 שנים לעלייה לישראל. כשעלינו ב-17.05.1989, הייתי בת 4, בדיוק בגיל של הבת שלי היום. קשה לדמיין איך אפשר לעבור עם הילדים

בשעות האחרונות העלה פוטין את הכוננות הגרעינית לרמה גבוהה והמסר הוא 'בעל הבית השתגע'. מי דמיין שכך ההיסטוריה תחזור על עצמה, באירופה המודרנית של ימינו?

אנשי עסקים רבים מבינים את חשיבותו של הפן הויזואלי ומשקיעים בצילומי תדמית מקצועיים באופן קבוע. אך עדיין, ישנם המפחיתים מערכם של צילומים אלו. הנחת המוצא שלהם

החודש ציינו את יום המשפחה. הילדים הדביקו מדבקות מסביב לתמונה המשפחתית שהגננת ביקשה להביא, והכינו בגן שלל קישוטים צבעוניים. 'ברכה לבית' מפלסטלינה מיובשת, זכתה אצלנו

כשכתבתי את הפוסט האחרון על להתנתק מהמסך, לא שיערתי לעצמי שזמן קצר לאחר מכן אתנתק לא רק מהמסך אלא גם מעצמי. בניגוד לסגרים בגל הקורונה

קריסתן של ווטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם הכתה בנו כרעם ביום בהיר. המחשבה על כך שנקום לבוקר בלעדיהן, הטילה בנו מורא. אבל למה בעצם הופתענו? זה הרי

הפעם רציתי לכתוב לכם על השראה לצילומי פורטרט. זה נכון, השראה ויופי אפשר לשאוב מהדברים הקטנים והמובנים מאליהם כמו עלה מעניין שנשר מהעץ בגינה, כפתור

רובנו מג'נגלים בין משימות ביומן, יעדים ודד-ליינים. אבל מי מאיתנו עוצר כדי לחשוב על הסיפור שלנו? "אין לי זמן לסיפורים", אולי אתם חושבים. העובדה היא

עבור מועמד פוליטי, צילום ובחירה בפורטרט מייצג זו החלטה אסטרטגית חשובה במיוחד.  לקראת סבב הבחירות הנוכחי ערכתי השוואה בין הפורטרטים של הפוליטיקאים לבין המסרים שלהם,

כשלביבות חמות עוברות מהמחבת לנייר הסופג, וקורטוב של ריבת תות מעטר את קצה אפם של הילדים, זה סימן שחג החנוכה מאיר. אין ספק שזהו החג

שואלים אותי לעיתים קרובות על ההבדלים בין צילומי פורטרט שונים ולמי הם מיועדים, אז חשבתי שזהו רעיון נפלא לפוסט, שישפוך אור על הסוגייה החשובה הזאת.

אחרי שהילדים חזרו השבוע למסגרות, אפשר להתחיל לראות את האור בקצה מנהרת הקורונה שנכפתה עלינו. אז מה היה לנו כאן? הרבה זמן עם הילדים, בישולים, חוסר

באופן סימבולי, בחרתי לפתוח רשמית את הסטודיו שלי בט"ו בשבט. זו העת שלי לטעת.  וכמו כל התחלה, היא מהולה ברגשות מעורבים.  אני נרגשת לקראת הדרך

האתר נושא את שמי ולכן החלטתי לצקת לכאן את הלב שלי ולחלוק אתכם את המתרחש בחיי. ב-28.10 אבא שלי נפטר והוא היה הכל עבורי. החיים