עבור מועמד פוליטי, צילום ובחירה בפורטרט מייצג זו החלטה אסטרטגית חשובה במיוחד. 

לקראת סבב הבחירות הנוכחי ערכתי השוואה בין הפורטרטים של הפוליטיקאים לבין המסרים שלהם, כך שניתן לבחון האם הפורטרט הנבחר הולם את המסרים של הקמפיין ובכך מסייע להשגרת מטרותיו של הפוליטיקאי או לא לינק לפוסט.

פורטרט פוליטי מגלם את סיפורו של הפוליטיקאי, הגורמים המניעים אותו – האישיותיים והאסטרטגיים כאחד.

אין זו הגזמה לומר שפורטרט נושא על כתפיו משימה כבדת משקל – לייצג את האסטרטגיה המדינית, הכלכלית והחברתית של הפוליטיקאי. נשמע ערטילאי אך נכון במידה רבה כיוון שלכל מרכיב בפורטרט יש חשיבות הזוכה לפרשנות מצד הצופים לגבי כל הסוגיות האלו.

באמצעות שינויים קטנים בזוויות הצילום, במערך התאורה, בהבעה, במבט, באופן היציבה, בפרופורציה או בכל אלמנט בפלג הגוף העליון, ניתן להפיק לאותו המועמד תמונות המספרות סיפור אחר לגמרי. לדוגמה, בתמונה אחת הפוליטיקאי יכול להראות מתנשא ומרוכז בעצמו ולא בבוחר, ובתמונה אחרת ייראה קשוב לרחשי העם, עממי ונאמן למולדתו.

 

איך נולד פורטרט פוליטי? 

פורטרט פוליטי נוצר בהתאמה למסרים האסטרטגיים של המועמד, באמצעות שיתוף פעולה מקצועי בין האסטרטג הפוליטי, הפרסומאי והצלם. בשיווק מותגים למשל, המסרים נקבעים בהתאם לאיכות המוצר ותדמיתו, יתרונותיו, חסרונותיו, ניתוח הזירה השיווקית וחישוב דפוסי פעולה אפשריים של המתחרים. אולם הזירה הפוליטית היא סבוכה ומורכבת יותר. המסרים הפוליטיים הם דינמיים מאוד ומתעצבים בהתאם לדאטה שנאסף בכל רגע נתון ולהשלכות יש השפעה על תדמיתו והצלחתו של הפוליטיקאי.

דאטה, אלו נתונים המתקבלים מקהלי יעד מפולחים ומנוטרים באמצעים דיגיטליים. הניטור מבוצע ע"י סוכנויות מחקר מדיה, העוקבות ומנתחות שיח ברשת (טוקבקים, פורומים, רשתות חברתיות) ופעילות מחוץ לה. בדרך זו האסטרטג הפוליטי מודד ומדייק את המסרים של הפוליטיקאי בהתאם להלך הרוח בציבור והערכים החשובים לו, תוך התייחסות לסוגיות קונפליקטואליות, לשסעים חברתיים ולניתוח התפלגות הקולות הצפים. המידע מעובד גם ע"י אנשי מקצוע וביניהם פסיכולוגים וסטטיסטיקאים במטרה להגיע למיצוי מרבי של הפוטנציאל האלקטורלי עבור הלקוח, הפוליטיקאי. אם כן, חלק משמעותי בקו הפרסומי כולל יצירת פורטרט המשרת את המסרים האסטרטגיים של הקמפיין.

יש הנוטים לחשוב כי התמונה המחמיאה ביותר היא היפה ביותר אך זו טעות. יופי חיצוני בפורטרט הוא רק סממן אחד, וכלל לא החשוב שבהם. פורטרט פוליטי איננו צילום ביוטי. הרגש שנוצר כשאנו מביטים בפורטרט מושפע ממאפיינים רבים הקשורים לאישיות המועמד, לאמוציות שהוא מייצר ולסיפור שהפורטרט מספר עבורו. הרגש הזה ישפיע בסופו על קבלת ההחלטות בקלפי ועל התמונה הפוליטית כולה.

נשאלת השאלה, אם המסרים מתעצבים חדשות לבקרים, כיצד פורטרט ממשיך להחזיק מים? התשובה היא שפורטרט מוצלח שומר על רלבנטיות לאורך זמן, כיוון שהוא משקף דמות מורכבת, ונאמן בבסיסו לטבעו של הפוליטיקאי ולמאפייניו הייחודיים הקבועים. בדרך זו פורטרט מסייע לפוליטיקאי להעביר את מסריו בדרך ויזואלית, שהיא העוצמתית ביותר. בין אם הוא יתנוסס בשלטי חוצות או יוצג ברשתות החברתיות – הפורטרט הוא הפנים הייצוגיות של הפוליטיקאי.

הצלחת הקמפיין איננה נזקפת כמובן רק לטיב הפורטרט אלא דורשת מעבר לכך – הבנת התמונה הפוליטית, תכנון מהלכים טקטיים ובריתות, קידום חקיקה תומכת (כמו למשל חוק הבחירה הישירה לכנסת שסלל את הדרך לבחירות פרסונאליות והוביל ליתרון משמעותי לנתניהו), הצבת אנשים מטעם בתפקידי מפתח ופעילות תקשורתית אינטנסיבית ועוד.

פורטרט פוליטי וניהול תקשורתי  – שלובים יחד

הפעילות התקשורתית חשובה לשמירת התדמית והרלבנטיות של הפוליטיקאי ולקידום המהלכים הרצויים לו ע"י מאמץ לשליטה בסדר היום הציבורי, והתנהלות לפיו. חלק ממאמץ זה כולל ייזום אירועי מדיה לקביעת סדר היום התקשורתי, כך שהוא ישמש קרקע פורה לשגשוגו של המועמד ודעותיו. דוגמה מהימים האחרונים לערכים הנדונים בשיח הציבורי ותומכים בכך בפוליטיקאי כזה או אחר, היא עליית השיח המגדרי.

פורטרט מרב מיכאלי, מתוך עמוד הפייסבוק

המסרים של המועמדת לראשות הממשלה מרב מיכאלי הם פרו פמיניסטיים. לפיכך, עוצמתה הפוליטית תגבר ככל שהשיח הציבורי התקשורתי יסב סביב סוגיות מגדריות, אלו יעניקו רלבנטיות ומשנה תוקף לדרכה הפוליטית. בהקשר לכך, שלי יחימוביץ כתבה השבוע בטור לידיעות אחרונות, בהתייחס לפרשת משי זהב ש"הפוליטיקאים הישראלים (כמו גם רבים מבכירי התקשורת) הם חבורת גברים מיושנת…עדיין לא קלטו שהפוליטיקה הפמיניסטית, האתנית, הלהט"בית – היא בעיני חלקים עצומים בציבור לכל הפחות שוות ערך לפוליטיקה המדינית, הכלכלית, הביטחונית". באותו היום הציגו ראיון עמה במהדורת החדשות ועלה בו הנושא המגדרי, בדיון על תמונתה של גולדה שצולמה במטבח. השיח המגדרי תומך באג'נדה של מרב מיכאלי ומקדם אותה.

באותה המידה, סוגיות הקשורות ללהט"ב שעלו לכותרות לאחרונה בהקשר לליברמן, מעלות את קרנן של מפלגות התומכות בלהט"ב. סיקור שלילי של החרדים, כפי שהיינו עדים לו בזמן הקורונה, ממריץ מצביעים להצביע ללפיד, ואם לפתע תפרוץ מלחמה – כולנו יודעים מי ירוויח. אם תאזינו באופן מודע למהדורות החדשות תוכלו להבין את ההקשר בין הנושא הנדון והסוגיות שהוא מציף, לבין המפלגה הנתרמת מעליית הנושא לסדר היום. מעבר לכך, אם נשרטט את הבעלות על מקורות המדיה, נוכל להניח מראש מי הפוליטיקאים שהם חפצים ביקרם. בהקשר לכך, שימו לב לתמונות הנבחרות לייצג את הפוליטיקאים בחדשות, בטלוויזיה ובעיתונות – האם הן מחמיאות או שליליות, מה הן מביעות? איזה רגש הן משדרות?

פרט לפורטרטים, ישנו גם הצילום השוטף. הסוגיה כה מורכבת, שאפשר להמשיך לכתוב עליה ממגוון זוויות. למשל, דוברות הפוליטיקאי אחראית על ניהול ומניעת משברים ועל שמירת תדמיתו. דוברים, לדוגמה, לא יניחו לפוליטיקאי להתהלך לבד אלא הוא מוכרח להיות מלווה בפמליה המאדירה את חשיבותו. צילום עם פוליטיקאי יבוצע פעמים רבות תוך כדי תנועה (כפי שנתניהו מרבה לעשות) כדי לשדר דינמיות וחיוניות וכו'. לכל ההיבטים האלו השפעה על תדמיתו של הפוליטיקאי. פוליטיקאים מבוגרים או כאלו שתדמיתם עייפה ירבו להשתמש בטקטיקה זו של תנועה כמפיחה חיים. גם בצילום הפורטרט בסטודיו, בלי לזוז כלל, אפשר להביע תנועה באמצעות הלבוש ואופן היציבה, התאורה, זווית צילום והנחייה של המועמד להבעת פנים ערנית ורעננה או דרוכה ונמרצת, לדוגמה.  

חשוב לציין שדיוק התדמית והמסרים אף פעם לא נגמר. הדבר נעשה בהתאם למציאות המשתנה, לקהלי יעד ולכלי תקשורת שונים. הפורטרט גם הוא יוחלף במידת הצורך כדי לייצג את הפוליטיקאי באופן מועיל יותר, וכדי להיות מעודכן לרוח התקופה. 

אלו סוגים נוספים של פורטרטים יש? לינק לפוסט פורטרט – מהו?

תרצו שארחיב בנושא ואביא דוגמאות נוספות? או שתעדיפו לקרוא על פורטרטים של שחקנים וסלבס מחו"ל? אשמח לשמוע מה מעניין אתכם יותר.  

לינה

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד