החודש ציינו את יום המשפחה. הילדים הדביקו מדבקות מסביב לתמונה המשפחתית שהגננת ביקשה להביא, והכינו בגן שלל קישוטים צבעוניים. 'ברכה לבית' מפלסטלינה מיובשת, זכתה אצלנו השנה לשבחים והלל, וקיבלה תצוגה לא פחות מאשר במרכז הסלון. אלו תמיד רגעים של התפעלות, כשכפות ידיים קטנות מגישות לך בגאווה את היצירות שעמלו עליהן במשך היום. "תעצמי עיניים" היא אמרה לי. "לא. לא עצמת! ראיתי. עכשיו תעצמי". עצמתי באמת. "ועכשיו תפתחי ותגידי וואו מהמם". אפשר מתוק מזה? הכי וואוו, הכי מהמם והכי מתאים ללב הסלון.  

יום המשפחה הוא לא מפורסם כמו יום האהבה אבל הוא לא פחות חגיגי. ובצדק! מגיע לנו יום שכולו תשומת לב ופינוק למעטפת האנושית הזאת, שמקבלת אותנו כמו שאנחנו. גם עצבניים ובלתי נסבלים וגם שמחים ומשעשעים. הכל הולך כי אחרי הכל – אנחנו משפחה 🙂  לאורך השנה, ובעיקר לקראת החגים, משפחות חוגגות את המשפחתיות שלהן בצילומי משפחה מרגשים. אך האם ידעתם, שיש בישראל אלפי משפחות שמוותרות מראש על החוויה? אלו הם משפחות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, למשל ילדים על הספקטרום האוטיסטי. החשש מתגובת הילד לסיטואציה זרה ואי הוודאות לגבי יכולת הצלמת להכיל את המצבים השונים בסבלנות, מובילה אותם להמנעות. 

בצילומים הראשונים שהיו לי למשפחה עם ילד מיוחד, ההורים לא סיפרו לי על כך לפניי. במהלך הצילומים שמתי לב לקשיים וניסיתי להקליל, לזרום עם הילד. כשההורים החלו להתנצל על התנהגותו, אמרתי שהכל בסדר וזה לגמרי מובן. באותו הרגע הבנתי שאעשה הכל כדי שמשפחות לילדים בעלי צרכים מיוחדים ירגישו מספיק בנוח לשתף אותי לפני הצילומים, ומספיק בנוח כדי לא להתנצל לרגע. השיתוף יאפשר לי להתאים את הצילומים לילד הספציפי שלהם וכך ליצור עבורם חוויה רגועה ומהנה יותר. 

בהמשך חקרתי את הנושא ויצרתי תהליך עבודה מיוחד לצילום ילדים מיוחדים. התהליך כולל את הצעדים החשובים הבאים: 

1. שיחה מקדימה: השיחה בה ההורים מספרים לי על הדברים שילדם אוהב, מה חשוב לו, על קשיים ורגישויות, מה מרגיע ועוזר לוויסות. אין חובה לשתף אותי באבחנה כזו או אחרת, התווית לא רלבנטית. כן כדאי לציין את סוג הקושי כדי שנערך בדרך הטובה ביותר. 

2. התאמת סביבת הצילום: התאמה של הסביבה ואופי הפעילות בה, למשל שילוב משחקים שהילד אוהב. מעבר לכך, אני עושה הבנייה ברורה של כל סשן הצילומים, על חלקיו השונים, כך שהילד ידע מראש מה השלב הבא. הידיעה מרגיעה ועושה סדר. סדר פירושו ביטחון, וביטחון פירושו פניות רגשית גדולה יותר להשתחרר וליהנות. 

3. הטרמה: לקראת סשן הצילומים חשוב להטרים לילד את המפגש, כדי שיידע מתי הוא יתקיים, באיזה יום בשבוע ומה סדר הפעולות באותו היום (ולא רק בסשן הצילומים). אני מדריכה את ההורים איך לתווך את המפגש ולרתום את הילד לתהליך. למשל, לתת לילד מקסימום תחושת שליטה בסיטואציה ע"י כך שיבחר בעצמו בגדים לצילומים מבעוד מועד. בגדים שנוח לו בהם, שהוא כבר לבש קודם, בגדים שהוא אוהב (גם אם אלו ממש לא הבגדים החגיגיים שקניתם לו). עצה נוספת היא לדבר על מטרה עתידית, למשל להחליט להביא במתנה תמונה לסבתא. רעיון נפלא נוסף הוא לתחום את הצילומים כך שלאחר שיסתיימו הילד ימשיך לפעילות כייפית ואהובה למשל אכילת פיצה ביחד עם כל המשפחה, ועוד.  

4. סיפור חברתי: כחלק בלתי נפרד מההטרמה לילד, אני שולחת להורים סיפור חברתי מותאם אישית לילד ובשמו. אתם כבר יודעים שאני מאמינה בסיפורים נכון? כתבתי על זה בפוסט הזה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו וגם בפוסט הזה צילום הסיפור שלך. סיפור חברתי הוא כלי מקצועי מקובל, המסייע לילדים מיוחדים, מכין אותם וממסגר עבורם את האירוע בדרך מטיבה. הסיפור החברתי הוא למעשה תיווך ויזואלי, דרך איורים והוא גם מרחב רגשי. מופיעה בו טבלת ימים עד המפגש, מה הולך להיות בו ותרחישים אפשריים של רגשות ודרכי התמודדות. 

5. סרטונים: סרטון היכרות איתי וסרטון מהלוקיישן בו ייערכו הצילומים. 

אין ספק שכל משפחה חווה אתגרים אך האתגרים של משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים הם מורכבים יותר. היכולת לא לוותר, לתעד, להצטלם כמו כולם, לחגוג את המשפחתיות, לשמוח ולהודות על הקיים –  ראויה להערכה גדולה. וזוהי לחלוטין זכות עבורי, לצלם אתכם, ולתת לכם להרגיש בנוח, גם ובמיוחד ברגעים הלא פשוטים. יום משפחה שמח! 

לינה