צילומי פורטרט

תחילת שנה היא הזדמנות נהדרת להכניס לחיים איזון ורוגע בדרך יצירתית, כזו שתפיקו ממנה הנאה ובהירות. לפני שנתחיל, כמה מילים על מהו יומן ויזואלי ואיך הוא יכול לתרום לך. יומן ויזואלי הוא כלי לביטוי רגשי באמצעות יצירה אינטואיטיבית המשלבת ציור, רישום, כתיבה ואלמנטים אחרים לדוגמה הדבקת תמונות, מדבקות ומזכרות.

בשעות האחרונות העלה פוטין את הכוננות הגרעינית לרמה גבוהה והמסר הוא 'בעל הבית השתגע'. מי דמיין שכך ההיסטוריה תחזור על עצמה, באירופה המודרנית של ימינו? בפלישת המעצמה הרוסית הדיקטטורית, עתירת הגרעין, צוללות וכוחות ארטילריה, לשכנתה הדמוקרטית ודלת המשאבים. בעוד אזרחי ויהודי אוקראינה נסים על נפשם לעבר הגבולות, הטנקים מפלסים

אנשי עסקים רבים מבינים את חשיבותו של הפן הויזואלי ומשקיעים בצילומי תדמית מקצועיים באופן קבוע. אך עדיין, ישנם המפחיתים מערכם של צילומים אלו. הנחת המוצא שלהם היא שהידע והכישורים מדברים בעד עצמם והנראות איננה פקטור. "צילומי תדמית לא חשובים. הידע שלי חשוב", "לא אכפת למנהלים שלי איך אני נראה, העיקר שאני

החודש ציינו את יום המשפחה. הילדים הדביקו מדבקות מסביב לתמונה המשפחתית שהגננת ביקשה להביא, והכינו בגן שלל קישוטים צבעוניים. 'ברכה לבית' מפלסטלינה מיובשת, זכתה אצלנו השנה לשבחים והלל, וקיבלה תצוגה לא פחות מאשר במרכז הסלון. אלו תמיד רגעים של התפעלות, כשכפות ידיים קטנות מגישות לך בגאווה את היצירות שעמלו

כשכתבתי את הפוסט האחרון על להתנתק מהמסך, לא שיערתי לעצמי שזמן קצר לאחר מכן אתנתק לא רק מהמסך אלא גם מעצמי. בניגוד לסגרים בגל הקורונה הקודם בו הייתי עוד אופטימית…עד כמה אופטימית אתם שואלים? עד כדי כך שכתבתי את הפוסט הזה על סיכום תקופת הקורונה. רצף הבידודים שהתחולל כאן

קריסתן של ווטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם הכתה בנו כרעם ביום בהיר. המחשבה על כך שנקום לבוקר בלעדיהן, הטילה בנו מורא. אבל למה בעצם הופתענו? זה הרי לא סוד שאנחנו שבויים. הפקדנו זה מכבר את בדל הפרטיות שהיה לנו והתמכרנו לזמינות, לשטף המידע, לתגמולים המהירים ולאישורים החברתיים. בתחרות מול תמונות מהחופשה היוקרתית

הפעם רציתי לכתוב לכם על השראה לצילומי פורטרט. זה נכון, השראה ויופי אפשר לשאוב מהדברים הקטנים והמובנים מאליהם כמו עלה מעניין שנשר מהעץ בגינה, כפתור מיוחד שנפרם מבגד, עיתון מהול בכתמי קפה וכל פרט שיכול להצית בנו מחשבה וסקרנות. אבל היום, אני בוחרת להתייחס לאומנות הקלאסית, וליצירות המופת של

רובנו מג'נגלים בין משימות ביומן, יעדים ודד-ליינים. אבל מי מאיתנו עוצר כדי לחשוב על הסיפור שלנו? "אין לי זמן לסיפורים", אולי אתם חושבים. העובדה היא שכולנו מספרי סיפורים, לאחרים אבל חשוב יותר מזה – לעצמנו.  מידי בוקר כשאנחנו פוקחים עיניים, אנחנו חיים את הסיפור שסיפרנו לעצמנו. הסיפור שמקנה לנו

עבור מועמד פוליטי, צילום ובחירה בפורטרט מייצג זו החלטה אסטרטגית חשובה במיוחד.  לקראת סבב הבחירות הנוכחי ערכתי השוואה בין הפורטרטים של הפוליטיקאים לבין המסרים שלהם, כך שניתן לבחון האם הפורטרט הנבחר הולם את המסרים של הקמפיין ובכך מסייע להשגרת מטרותיו של הפוליטיקאי או לא לינק לפוסט. פורטרט פוליטי מגלם את